המרכז לאמנויות באר שבע

הסיפור

המרכז לאמנויות באר שבע פועל ברחוב אנילביץ 21, במבנה שהוא מן הבודדים מן הבנייה המוקדמת של העיר שאפשר להיכנס אליהם — רוב מבני התקופה בעיר הם בבעלות פרטית. חלונותיו המסורגים נשמרו היטב מן התקופה העות'מאנית, ורצפה צבעונית בדגם שטיח מזרחי הונחה בו בשנות העשרים של המאה העשרים. המבנה הוקף בחומה, כדרך הבנייה התורכית, ומספר חדריו גדל עם התרחבות המשפחה שגרה בו, עד שהחצר כולה הוקפה חדרים. משערים שבמלחמת העולם הראשונה שימש קסרקטין לצבא העות'מאני. אחרי המלחמה נמכר למשפחה ערבית; חלק מן המבנה פורק, החדרים הקדמיים נהרסו באמצע שנות העשרים ומהם שרדו רק החלונות שבקיר החיצוני, ומשלושת צדי החצר נבנו חדרים — לאחד מהם כניסה נפרדת מרחוב החלוץ. ב-20 באוקטובר 1948, לאחר כניסת צה"ל לבאר שבע, שימש המבנה הנטוש את חטיבת הנגב. באביב 1949, משנמסר לרשות האזרחית, נפתח בו בית תרבות של משרד החינוך והתרבות: תוכניות אמנותיות, הספרייה העירונית, ובעיקר סיוע בקליטת עולים חדשים. הוקם בו אולפן שבו למדו כארבע מאות תלמידים בשתי קבוצות, ובאותם ימים כונה הבית "מרכז רוחני בזעיר אנפין לעולי באר שבע". האולפן פעל עד 1953, ואז נפתח במבנה התיכון הראשון בעיר — תיכון א' — שעבר כעבור שנים אחדות למשכנו הקבוע בעיר החדשה. ב-1970 החל לפעול במקום מרכז אמנויות לנוער, ומשהתרחבה קשת הגילים של תלמידיו — ילדים, נוער ומבוגרים — הוסב שמו ל"מרכז לאמנויות". הוא באחריות מינהל החינוך והתנ"ס של עיריית באר שבע.

• עות'מאני
• קהילות
• חינוך
• באר שבע