התחנה המרכזית של באר שבע

הסיפור

התחנה המרכזית של באר שבע היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר ושל דרומה של ישראל, והיא שוכנת בשדרות דוד חכם, בחלקו הדרומי של המרכז האזרחי. כבר בתוכנית המתאר של 1950 הוקצה שטח לתחנה מרכזית שלידה תחנת רכבת, ובינתיים יצאו קווי האוטובוס הבין-עירוניים מרציף בודד ברחוב ההסתדרות שבעיר העתיקה. בינואר 1960 הושגה הסכמה על הקמת התחנה, ובשנת 1962 הוחלט על מבנה ייעודי שישמש מרכז לתחבורה הציבורית. הבנייה החלה באמצע 1964 והתחנה נחנכה בשנת 1968. את המבנה תכננו נחום שני, אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני; הוא הוקם מבטון חשוף בסגנון הברוטליזם, השתרע על ארבעת אלפים מטרים רבועים וכלל שישה עשר רציפים בין-עירוניים מפולשים ולצידם מתחם מסחר והסעדה. לאחר מלחמת ששת הימים נחנכו שני רציפים נוספים, האחד לעזה והאחר לחברון. בשנת 2009 הוחלט על שיפוץ המבנה הקיים, שהסתיים בשנת 2013; מאז נקראת התחנה "טרמינל באר שבע" והיא משתרעת על עשרת אלפים מטרים רבועים. סמוך למועד תחילת הבנייה החדשה ערכה רשות העתיקות במקום חפירת הצלה וחשפה שרידי עיר ביזנטית מן המאות החמישית והשישית, המשתרעים על שטח גדול בהרבה מזה של התחנה. בכניסה למבנה הוצבה רצפת זכוכית שקופה ומחוסמת, כתשעה מטרים רבועים, המאפשרת לעוברים ושבים להתבונן בעתיקות מלמעלה.

• ברוטליזם
• ביזנטי
• ארכיאולוגיה
• באר שבע