כיכר ילדי אוסלו

הסיפור

כיכר ילדי אוסלו נמצאת בשכונת רמות, סמוך לבית הספר היסודי על שם הנשיא הרצוג, והיא מנציחה את הנספים באסון ילדי אוסלו. ב-20 בנובמבר 1949 המריאו משדה התעופה שליד תוניס שני מטוסי DC-3 של חברת אירו הולנד, ובהם ילדים יהודים מתוניסיה בדרכם להבראה בנורווגיה לפני עלייתם לישראל. מטוס אחד הגיע בשלום; השני נחת בבריסל לתיקון מכשיר הקשר, המשיך לאוסלו, נתקל בערפל כבד לקראת הנחיתה והתרסק ליד הורום, כשלושים ותשעה קילומטרים מדרום לעיר. עשרים ושבעה מן הילדים נספו, ואיתם ארבעה מאנשי הצוות ושלוש מלוות הקבוצה. הרקע לנסיעה הוא סיפור עלייה: תוניסיה הייתה אז ארץ חסות צרפתית ובה כמאה אלף יהודים, ועם קום המדינה הגיעו לתוניס שליחי עליית הנוער; בהסכמת השלטונות הצרפתיים ובהסכמת ההורים נבחרו ילדים, ברובם ממשפחות עניות, לעלות לישראל. ב-1949 נחתם הסכם בין הג'וינט למשרד הסעד הנורווגי, ולפיו יועמדו מאתיים מקומות במרכז הבראה שפונה לרשות ילדים יהודים מצפון אפריקה, כדי לחזקם לפני הטיסה ארצה; המחזור הראשון, כמאתיים ילדים ממרוקו, הגיע באפריל של אותה שנה, והמחזור מתוניסיה היה אמור לבוא אחריו. מן המטוס שרד ילד אחד, יצחק אלל, בן אחת עשרה, שנמצא כעבור שלושה ימים; הוא עלה לישראל, שינה את שמו ליצחק אל על, התיישב במושב ינוב והקים משפחה, ונפטר ב-14 בפברואר 1987. בעקבות האסון יזם יושב ראש מפלגת העבודה הנורווגית, הוקון לי, מגבית להקמת מושב בישראל, ונורווגיה שלחה עצים לבניית צריפים במושב ינוב. אנדרטאות לזכר הילדים עומדות בהורום, בינוב, בנתיבות, בנתניה ובפתח תקווה, וזו הכיכר של באר שבע. משנת 2010 מצוין האסון בד' באייר, בטקס הממלכתי לחללי ההעפלה והעלייה.

• הנצחה
• באר שבע