נבטים

הסיפור

נבטים הוא מושב בנגב הצפוני, כשמונה קילומטרים ממזרח לבאר שבע, ואחד מ-11 הנקודות שהוקמו יחד באזור. הוא נוסד ב-6 באוקטובר 1946, במוצאי יום כיפור, על אדמות "מדסוס" שרכשה הקרן הקיימת, בידי עולים יוצאי עיראק מגרעין "נבטים" ומיעוט של יוצאי אירופה; בסיס היציאה שלהם היה מצפה בית אשל, שהוקם שלוש שנים קודם. ההיסטוריה שלו היא רצף של גרעינים שנשברו. במרץ-אפריל 1947 התפורר הגרעין מהיעדר תקציב וחלק מחבריו עברו לבית אשל; ביניהם אהרון מוכתר, שנרצח באוגוסט 1947 בנוסעו באוטובוס ערבי מעזה לבאר שבע. גרעין עולים מרומניה שהובא במקומו התפרק אף הוא, ובאוגוסט 1947 אויש המקום בידי גוף שלישי, גם הוא יוצאי רומניה, שהחזיק בו יחד עם אנשי הפלמ"ח עד נובמבר 1948. במלחמת העצמאות היה המושב חלק מ"גוש בית אשל — נבטים", מנותק משאר הנגב. ב-17 בדצמבר 1947 הותקף בידי כשלוש מאות איש, ומבית אשל הסמוכה המריא לעזרתו מטוס קל שנחת שם לפינוי פצוע: קשרו אליו מקלע שלועו כלפי מטה וצרורות רימונים קשורים זה לזה, כך שניצרה אחת משחררת את כולם. אחרי כניסת צה"ל לבאר שבע התפרקה הקבוצה והמקום ננטש כחודשיים. אז הגיע גרעין של תנועת "אלכסנדר", עולים חדשים מהונגריה, שבנה את יישוב הקבע במקומו הנוכחי — כשני קילומטרים מן האתר הזמני, בצמוד לדרך המנדטורית לבאר שבע — ובו בתים מחימר. בשנים 1952–1953 עזבו רוב המתיישבים, אחרי חובות כבדים, בצורת, מכת ארבה וגנבות. באפריל 1954 התארגנה בשער העלייה קבוצה של שישים משפחות עולים מקוצ'ין, ולקראת סוף מאי התיישבו בנבטים; כדי לפנות להם מקום פינתה הסוכנות את אחרוני ההונגרים. המעבר מאקלים טרופי לאקלים מדברי היה עבורם אתגר, וצוות מדריכים הכשיר אותם לחיי מושב. הם בחרו שלא לשנות את שם המושב, ונטעו משמשים וזיתים ואחר כך משקי ורדים משגשגים.

• 1948
• קהילות
• אנשים
• מלחמה