שכונה א'

הסיפור

שכונה א' היא השכונה המתוכננת הראשונה של באר שבע. היא יושבת במרכז הגאוגרפי של העיר, צפונית לעיר העתיקה וצמודה למרכז האזרחי החדש. היא הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים — בעיקר מרומניה, ממרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו — ובכך היא המקום שבו נראה מה קרה לעיר כשהעלייה הגיעה אליה. מתוך מגמה ליישב את הנגב נבנו בה בתים קטנים, ארבע-משפחתיים, בני שתי קומות, עם אפשרות להרחיבם אחר כך; וכדי להפריח את השממה הוקם בה גן הראשונים, רחב ידיים, ובו ניטעו מיני צמחייה המתאימים לאקלים החם. תוכנית המתאר של העיר באותן שנים נשענה על רעיון "שכונת הגנים", והיא יצאה לפועל בשכונות שהוקפו ברצועות ירק ובמרחבים פתוחים — אלא שהתפתחותה לא תאמה את ציפיות מתכנניה, וגורמי התכנון של העיר התארגנו מחדש באותו עשור כדי לתכנן את העיר ואת שכונותיה שנית. עם השנים התרחבה השכונה, בין השאר בעקבות מעבר של צעירים וסטודנטים אליה עם הקמת המכללות, והורחבו בה אותן יחידות מגורים משנות החמישים והשישים. נבנו בה מרכזים לצורכי האוכלוסייה ואף מוסדות ממשלה — בית משפט, ביטוח לאומי ומשרד החינוך — שרובם נמצאים היום בקריית הממשלה ובסביבתה. בתחילת שנות התשעים קלטה השכונה עולים רבים מברית המועצות לשעבר. רחובותיה המרכזיים הם ויצמן ובלפור.

• 1948
• קהילות
• חינוך
• באר שבע