אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הסיפור

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוקמה ב-1969, ומאז 1974 היא נושאת את שמה הנוכחי. הדרך אליה התחילה שנים קודם לכן ובתוך העיר עצמה: ב-1962 הציע דוד טוביהו, ראש העיר הראשון של באר שבע, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. מאותה שנה התקיימו בעיר הרצאות מטעם מכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה העברית, ומ-1963 פעלה אגודה שמטרתה לייסד אוניברסיטה — המכון להשכלה גבוהה בנגב. ב-1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לבחון את האפשרות. ב-1965 רכשה העירייה את בית היאס, בניין שהיה קודם לכן מלון, כדי שישמש את המכון, ובאותה שנה נפתחה בו שנת הלימודים הראשונה. אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל ב-1969 ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל; ביוני 1971 שונה שם המוסד רשמית מ"המכון להשכלה גבוהה בנגב" ל"אוניברסיטת הנגב", וב-1974, אחרי מותו של דוד בן-גוריון, החליט חבר הנאמנים לקרוא אותה על שמו. פרופ' חיים חנני היה הרקטור הראשון, ב-1969, ופרופ' משה פריבס הנשיא הראשון, ב-1974. אחד משעריה נקרא שער השלום. כיום לומדים בה למעלה מתשעה עשר אלף סטודנטים בפקולטות למדעי הטבע, להנדסה, למדעי הרוח והחברה, לרפואה, לבריאות ולניהול, והפקולטה למדעי הבריאות שוכנת בתוך מתחם בית החולים סורוקה.

• חינוך
• אנשים
• ברוטליזם
• באר שבע