אל-עראקיב

הסיפור

אל-עראקיב (בערבית: العراقيب) הוא אתר בצפון הנגב, כעשרה קילומטרים מצפון לבאר שבע, שבו יושבים בני משפחות אלטורי ואלעוקבי. על עברו של המקום חלוקות הגרסאות, והמחלוקת נדונה בבתי המשפט. בני המשפחות טוענים שישבו בו ועיבדו את אדמותיו מדורות, ומצביעים על בית הקברות שבו קבורים אבותיהם. עמדת המדינה היא שהחלקות הן אדמת מוואת שלא הוקצתה ולא נרשמה; בחוות דעת מטעמה כתבה פרופ' רות קרק שלא התקיים באזור יישוב קבע לפני שנת 1858, ומטעם התובעים העיד פרופ' אורן יפתחאל. בצילומי אוויר בריטיים משנת 1945 נראים במקום בתי אבן מפוזרים, אוהלים ומבני חקלאות. בשנת 1951 הועברו יושבי המקום בצו צבאי אל אזור הסייג; לפי המדינה הייתה ההעברה זמנית, ולפי התושבים נמנעה מהם החזרה. בשלהי שנת 2006 הגישו שבעה עשר מבני אלעוקבי שש תביעות לרישום זכויותיהם בחלקות. בשנת 2012 פסקה השופטת שרה דברת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כי הקרקעות הן של המדינה, ובשנת 2015 דחה בית המשפט העליון את הערעור בע"א 4220/12 וקבע כי החלקות היו אדמת מוואת במועד הקובע. משנת 1999 שבו בני המשפחות והקימו במקום מבנים; ב-27 ביולי 2010 נהרסו בפעולה שהשתתפו בה כ-1,300 שוטרים, ומאז חזרו ההריסה והבנייה פעמים רבות. בשנים האחרונות עברו התושבים להתגורר בתחום בית הקברות ההיסטורי המגודר, שנשאר מחוץ לתחומי ההריסה.

• בדואים
• בתי קברות