ערד

הסיפור

ערד היא עיר במחוז הדרום, בנויה על רכס כידוד בדרום מדבר יהודה, בגובה של כשש מאות מטרים מעל פני הים, כארבעים וחמישה קילומטרים ממזרח לבאר שבע וכעשרים ושלושה קילומטרים ממערב לים המלח. שטח השיפוט שלה הוא מאה עשרים וחמישה אלף ושש מאות ועשרה דונם, והיא הוכרזה כעיר ב-1995. היא העיר המתוכננת הראשונה בישראל. תכנון חבל ערד החל ב-1960 ביוזמת לובה אליאב, שעמד בראש צוות ההקמה; האדריכל אלכסנדר שר מונה למהנדס ראשי, ואילנה ברנזון אלרוד הצטרפה לצוות לאחר ששבה מברזיל, שם הייתה חברה בצוות התכנון של ברזיליה בניהולם של לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר. ב-1961 החליף יצחק פונדק את אליאב, וב-1962, לאחר ששר ואלרוד עזבו, מונה יונה פיטלסון לראש צוות התכנון. חברי הצוות היו בהמשך הבסיס למחלקת ההנדסה של המועצה המקומית. עם איתור השטח הועבר צוות התכנון אל האתר עצמו, למחנה קדמי שבו בניין אדמיניסטרציה, חדר אוכל ומגורים בצריפים, כדי ללמוד את האקלים מקרוב. אותו מחנה שימש אחר כך כמשרדי המועצה ואחר כך כמשרדי העירייה. המתיישבים הראשונים הגיעו ב-1962: מועד תחילת ההתיישבות הרשמי נקבע ל-21 בנובמבר, והמשפחה הראשונה התיישבה כאן כבר באוקטובר. הממשלה תכננה שתושבי המקום יעבדו בקידוחי גז ונפט, במפעלי המחצבים של ים המלח ומישור רותם, ובתיירות מרפא המבוססת על האוויר היבש והקריר. הסקר הגאולוגי שנערך לפני ההקמה נפסק לפני שהושלם, ורק בשנות השבעים התברר שהעיר יושבת על מרבץ פוספטים. ב-1967 נערכו הבחירות הראשונות למועצה, אחרי מרד של תושבים שדרשו בחירות במקום מינוי; אברהם בייגה שוחט נבחר לראש המועצה וכיהן עד 1989.

• עיירות פיתוח
• אדריכלות ותכנון
• ערד