בית הספר לילדי הבדואים

הסיפור

בית הספר לילדי הבדואים שוכן במערב העיר העתיקה של באר שבע, ברחוב חטיבת הנגב. הממשל העות'מאני תכנן אותו כבית ספר חקלאי לילדי הבדואים שהתגוררו בסביבה, מתוך כוונה להפוך אותם באמצעות חינוך מנוודים לעובדי אדמה ביישובי קבע; באזור הנגב לא היה עד אז בית ספר מסודר. התוכנית עלתה בשנותיה הראשונות של העיר — ב-1908 נאם הפחה עליה לפני השיח'ים — אך הבנייה החלה רק ב-1913 והסתיימה ב-1914. מבנהו אופייני לבנייני הציבור העות'מאניים בעיר: בניין דו-קומתי סימטרי בעל גג רעפים וכניסה מרכזית בת שלוש קשתות הנפתחת לאולם גדול, ובו גם כניסה אחורית ובה מדרגות ישירות לקומה השנייה. הוא נבנה במתכונת פנימייה, כדי להקל על שבטים מרוחקים, אך לא נפתח בייעודו המקורי: עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוסב לבית חולים של הסהר האדום, שקלט בעיקר חולי מגפות מן הצבא העות'מאני. בחורף 1916 הייתה התמותה בו כה רבה עד שחיילים עשו כל שביכולתם שלא להתאשפז בו. בתקופת המנדט חזר לשמש בית ספר יסודי, כשלושים שנה: בנים בקומה הראשונה ובנות בקומה השנייה. תלמידיו היו בעיקר בני משפחות הפקידות ובני המשפחות המיוחסות שבשבטי האזור, ומכאן הכינוי בית הספר לילדי השיח'ים; רוב ילדי הבדואים בנגב לא למדו בו. במאי 1948 מיקם בו הצבא המצרי את מפקדתו. עם כניסת צה"ל לעיר באוקטובר 1948 נפגע הבניין, תוקן, וביוני 1949 נחנך בו בית החייל, ששכן בו עד 1979. משנת 2013 הוא חלק מפארק קרסו למדע.

• עות'מאני
• בדואים
• המנדט הבריטי
• חינוך
• באר שבע