ביר אבו מטר

הסיפור

ביר אבו מטר, הנקרא גם חורבת מטר או באר מטר, הוא אתר ארכאולוגי מן התקופה הכלקוליתית בבקעת באר שבע, על גדתו הצפונית של נחל באר שבע ובתחומה של העיר של היום. התרבות שנחשפה בו ובאתרים נוספים בבקעה — ביר א-ספאדי (באר צפד), חורבת בתר ואחרים — נקראת תרבות באר שבע, והיא נתגלתה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בידי הארכאולוג דוד אלון, על שתי גדות הנחל. היישוב התקיים בערך בין השנים 4,200 ל-4,000 לפני הספירה. אלון סקר את האתר לראשונה בשנת 1951, ומשלחת בראשות הארכאולוג הצרפתי ז'אן פרו חפרה בו בין 1951 ל-1960; בשנות ה-80 ובראשית שנות ה-90 נערכו במקום חפירות הצלה. אדמת הלס הרכה של הבקעה אפשרה התיישבות תת-קרקעית, וההתיישבות באתר עברה שלושה שלבים: תחילה מערכות חדרים חצובות באדמה ומחוברות ביניהן במנהרות, שאליהן ירדו בפיר משופע; אחריהן בנייה חצי תת-קרקעית על גבי החדרים שקרסו; ולבסוף בתים על פני הקרקע, בנויים לבנים לא שרופות על יסודות אבן. אוכלוסיית היישוב מנתה כמאתיים איש לכל היותר. ענף המחיה הראשי היה הצאן, ולצדו חיטה, שעורה ועדשים שנשמרו בממגורות מכוסות מפני מכרסמים. ביר אבו מטר התמחה בהתכה וביציקה של נחושת שיובאה מוואדי פינאן ומתמנע, ואילו עיבוד השנהב היה רב יותר בביר א-ספאדי הסמוכה — התמחות שהשלימה את שכנתה ואפשרה מסחר בין האתרים. על גבי האתר הוקם גן קטן בקצה הדרומי של שכונת נווה זאב, ובו נראים הבאר ואבנים המציינות שרידים מן התקופה הביזנטית והעות'מאנית.

• תקופה כלקוליתית
• ארכיאולוגיה
• מים ובארות
• באר שבע