בלוק רבע הקילומטר

הסיפור

בלוק רבע הקילומטר, הנקרא גם שיכון רבע הקילומטר, הוא בית מגורים ברוטליסטי באורך של רבע קילומטר בשדרות היעלים שבשכונה ה'. הוא נולד מתוך שאלה של קליטה: ב-1958 יזמה קרן בת שבע דה רוטשילד מחקר על בעיות שיכוני העולים בישראל, וצוות המחקר, בראשות האדריכל אברהם יסקי, נתבקש לתכנן בתי מגורים ובהם דירות קטנות הניתנות להרחבה, שיתאימו לצורכי משפחות העולים ולאקלים הארץ, שייבנו מהר, ושמחירן יהיה כמחיר הדירות שהקים משרד העבודה. ב-1960 תכננו יסקי ואמנון אלכסנדרוני את המבנה, במסגרת "שיכון לדוגמה" בעיר. התוכנית האורבנית הושפעה מעבודתו של לה קורבוזיה: בתי שיכון מוארכים תוחמים את שטחי המגורים ומגינים על השכונה מפני סופות החול של הנגב, וביניהם מבנים נמוכים וצפופים שכונו "שטיח" ואחר כך "המשעולים". השכונה תוכננה לכשישה עשר אלף תושבים, ומחמישה מבנים מוארכים שתוכננו במתחם המערבי נבנו שלושה; אחד מהם קיבל את שמו מאורכו ונחשב אז לארוך במזרח התיכון. יש בו ארבע קומות מגורים ובהן 135 יחידות דיור, מעל קומת עמודים מפולשת כפולת גובה, וגשר מחבר את קומת הכניסה אל המשעולים שמדרום, מעל שדרות היעלים. שלושה טיפוסי דירות נבנו בו: שני חדרים בקומה הראשונה, שלושה בשנייה, ודופלקסים בשלישית וברביעית — הכול בבטון חשוף ובבלוקים, בלי טיח. שיכון השטיח הצליח; המבנה המוארך נחשב לכישלון, ויסקי עצמו כינה אותו "ניסיון מודע שנכשל לחלוטין". בסופו של דבר הוסב הבניין למרכז קליטה — בית רמט, או מרכז קליטה יעלים — כך שהבית שתוכנן כדי לפתור את שיכון העולים חזר לשמש בדיוק לכך. מרכז קליטה יעלים נמנה ברשימת מרכזי הקליטה של עולי אתיופיה שמפרסם המרכז למורשת יהדות אתיופיה.

• ברוטליזם
• קהילות
• באר שבע