המכתש הגדול

הסיפור

המכתש הגדול הוא שקע ששימש כמחצבה, בשכונה ד', מתוחם ברחובות יהודה הלוי, בר גיורא ורבי עקיבא. עומקו חמישה עשר מטרים, רוחבו מאתיים מטרים, ושטחו כשלושים דונם. בשנים אלף ותשע מאות עד אלף תשע מאות ושבע עשרה הקימו כאן העות'מאנים מחצבה, וחצבו בה את אבני הבניין של רוב בתי האבן הראשונים של העיר העתיקה. המחצבה המשיכה לפעול גם בתקופת המנדט הבריטי, ועם כניסת צה"ל לעיר הכרייה ככל הנראה נפסקה. אחרי קום המדינה השתנו שיטות הבנייה, האבן לא נדרשה עוד, והמקום הפך למטווח ירי של תושבי העיר. ייתכן שעוד לפני הטורקים חצבו כאן הביזנטים, שאכלסו את בקעת באר שבע במאות הרביעית עד השביעית. מה שנחשף בקירות החציבה ישן בהרבה. הסלעים כאן שקעו בגדה הצפונית של קניון קדום — קניון באר שבע-עזה — שהשתרע לאורך של מאה קילומטרים לפחות, מעבר הירדן של ימינו עד שנשפך לים התיכון בין בארי לסעד. באזור באר שבע מעריכים את עומקו בכמאתיים שבעים וחמישה מטרים ואת רוחבו בכשלושה קילומטרים, והוא נוצר לפי ההערכות לפני כשישה מיליון שנה. שלושה סוגי סלע חשופים בקיר: אבן חול גירית מתצורת פלשת, קלה ופריכה; אבן גיר עשירה במאובנים — שברי קונכיות ומעט אלמוגים — מתצורת פטיש, קשה וכהה; ואבן חול גירית-קרטונית בהירה מאותה תצורה, שממנה עשויים רוב הקירות. בסוף שנות השמונים שוקם האתר חלקית בתרומת קהילת יהדות מונטריאול והקרן לשיקום מחצבות, והוקם בו אמפיתיאטרון קטן. בשנת אלפיים ושלוש עשרה יזמו קרן ברכה והעירייה תחרות אדריכלים בינלאומית, ובסופה חוברו שלושת המשרדים שהוזמנו לצוות אחד. העבודות החלו בדצמבר אלפיים ועשרים, ובאלפיים עשרים ושלוש נפתח המקום כפארק עירוני, בשלושה אזורים: טבעת ירוקה במפלס העליון, טרסות פעילות, וגני המחצבה הפנימיים — ובהם מטע, נווה מדבר עירוני, אזור המחצבה הביזנטית, וטיילת לאורך קיר החציבה.

• עות'מאני
• המנדט הבריטי
• באר שבע