המסגד הגדול בבאר שבע

הסיפור

המסגד הגדול הוא המסגד הראשון שנבנה בבאר שבע ובנגב, ובמשך שנים נחשב לגדול שבמסגדי דרום הארץ. הוא הוקם בשנת 1906 בידי השלטונות העות'מאניים, בסמוך לבית המושל, ושני המבנים הם היום אתרי מורשת במתחם אחד. לפי המקור הטיל הקאימיקם, מושל המחוז העות'מאני, את הבנייה על קבלן ערבי מקומי מנכבדי העיר; משלא נבנה המסגד לשביעות רצונו הורה על פירוקו והביא אדריכל נוצרי מירושלים שיעצב אותו מחדש ויפקח על הבנייה. המבנה שייך לטיפוס המסגד הטורקי, שכולו תחת גג כיפתי אחד, אך אינו דוגמה מובהקת לטיפוס: כיפתו קטנה יחסית ושמונת החלונות בבסיסה אינם גדולים. בהיותו המסגד הראשון והיחיד בזמנו בנגב נחווה הבניין כמרשים, והצריח נחשב לגולת הכותרת שלו; את אבני הצריח הביאו על גבי גמלים מחורבות חלוצה. משנת 1948 לא נעשה במסגד שימוש לתפילה; בשנים 1948 עד 1953 שימש בית מעצר ובית משפט השלום, ומ-1953 מוזיאון. בשנת 1992 פונה בהיותו מבנה מסוכן, ובשנים 2008 עד 2010 נעשו בו פעולות שימור ושיקום בניהול רשות העתיקות. עתירה לבג"ץ שביקשה להשיבו לתפילה נדחתה ביוני 2011, ונקבע כי המבנה ישמש מוזיאון המוקדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח, וכך הוא משמש כיום.

• עות'מאני
• קהילות
• באר שבע