מואה
עומדת בערבה, במפגש שבין דרך הערבה העוברת מצפון לדרום ובין דרך הבשמים העוברת ממזרח למערב
הסיפור
מואה עומדת בערבה, במפגש שבין דרך הערבה העוברת מצפון לדרום ובין דרך הבשמים העוברת ממזרח למערב, והיא הקצה המזרחי של האתר שנרשם באונסק"ו. הנבטים הקימו כאן תחנת דרכים, והיא הוסיפה לפעול בתקופה הרומית. בחפירות שערך רודולף כהן בשנת 1981 נחשפו חאן ובו חצר פתוחה מוקפת חדרים, בית מרחץ, ביצור בגובה שני מטרים, מקדש וחנויות; לצדם מערכת חקלאות מדבר ובה מעיין ובריכה מטויחת, ובית בד שהופעל בשיטה רומית. בין הזרעים שנשתמרו במקום נמצאו תמרים וזיתים שגודלו בסביבה, וכן אפרסקים ואגוזי מלך שיובאו, ועצי ארז ושיטה. בשנת 2005 נרשמו המצד והחאן של מואה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, כחלק מדרך הבשמים — ערי המדבר בנגב.
להמשיך לקרואאולי גם זה
במקום עצמו הבול מקבל גם חותמת עם התאריך.
מקורות
- מואה הנבטית — ויקיפדיה העברית (המיקום, החאן, חפירות רודולף כהן 1981, הזרעים ומעמד אונסק"ו) נצפה ב־2026-08-14
- Incense Route – Desert Cities in the Negev — Wikipedia (a lista dos componentes inscritos em 2005: as quatro cidades, os fortes Moa, Kazra, Nekarot, Makhmal e Grafon, e os khans; criterios iii e v; 6.655 ha) נצפה ב־2026-08-14
- מצד מואה — OpenStreetMap (a coordenada do forte) נצפה ב־2026-08-14
תמונות
- Ladyredsea CC BY-SA 4.0
