אוהל הרב חיים חורי

הסיפור

בבית העלמין הישן של באר שבע עומד אוהל גדול, שהוקם על קברו של הרב חיים חורי. מתפללים פוקדים אותו לאורך כל השנה, וביום ההילולה שלו מגיעים אליו אלפי אנשים. הרב חיים חורי (1885 – כ"ה באייר תשי"ז, 26 במאי 1957) היה רבה של גאבס שבדרום תוניסיה, ומהבולטים ברבני יהדות תוניסיה במאה העשרים. הוא נולד ברובע דיג'ת שבאי ג'רבה — חארה צגירה, הרובע הקטן — בן יחיד לאברהם-זקן ולמבירכה. בצעירותו למד אצל הרב משה זקן מאזוז ואצל רבי פראג'י עלוש, ובמקביל עבד בדפוס. בגיל שמונה עשרה הוסמך לרבנות והתמנה למורה ולשליח ציבור בקהילת גאבס; בהמשך חזר לדיג'ת וכיהן שם כרב וכדיין עם חברו הרב מכלוף עידאן. ב-1926, כשרב גאבס יצחק חי בוכובזה מונה לרב הראשי ולאב בית הדין של לוב, נקרא הרב חורי למלא את מקומו. בגאבס הוא הקים ישיבה בשם "תורה וחיים" ומוסדות צדקה וחסד, עסק בחינוך ובהדפסת ספרים ובהפצתם, וחלק מהם תרגם בעצמו לערבית יהודית. ב-1917 היה ממייסדי אגודת "עטרת ציון", שעסקה בלימוד עברית ובעבודת אדמה כהכנה לעלייה לארץ ישראל, והוא עודד את עליית יהודי תוניסיה ופעל למענה שנים רבות. ב-1954, בגיל שבעים, עלה בעצמו והתיישב בבאר שבע. הוא חי בה שלוש שנים ומת בה. את מקומו בגאבס מילא תלמידו הרב שמעון מימון. ב-1981 הוקמה בבאר שבע ישיבת "רבנו חיים חורי", ועל שמו נבנה בעיר גם בית הכנסת "תורה וחיים", בידי הרב כדיר שלמה עטון ואחרים — אותו שם שנשא בית המדרש שהקים בגאבס. על שמו נקראים רחובות באשדוד, בלוד, באופקים, בצפת ובנתיבות.

• קהילות
• אנשים
• בתי קברות
• באר שבע