תל ניצנה

הסיפור

תל ניצנה עומד בפתחת ניצנה שבמערב הנגב, על צומת דרכים עתיק ליד בארות המים של ואדי עוג'ה אל-חפיר. היישוב קם כמרכז מסחר נבטי, ובתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה שימש תחנה לעולי הרגל הנוצרים שירדו להר סיני; בראש התל נחשפו כנסייה, קפלה, מחנה צבאי מלבני שמידותיו 85 על 35 מטרים ומבני מגורים. המבנה שעומד היום בראש התל הוא עות'מאני, והוא בנוי על יסודות של מקדש נבטי ומצודה ביזנטית. העות'מאנים הקימו כאן מרכז מינהל לאחר סימון הגבול מול סיני, ובמלחמת העולם הראשונה בנו תחנת רכבת על הקו שירד דרומה, וכן בית חולים. בחפירות המשלחת של ה' דנלופ קולט בשנים 1935–1938 נמצאו 195 פפירוסים ביוונית ובערבית מן המאות השישית והשביעית, המכונים פפירוסי ניצנה ונחשבים למקור החשוב ביותר על הנגב בתקופה ההיא. הבריטים הקימו במקום תחנת משטרה, ובהסכמי שביתת הנשק עם מצרים בפברואר 1949 נקבע כאן אזור מפורז. האתר הוא גן לאומי, ומאז 1986 נחפר מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

• נבטי
• ארכיאולוגיה
• ביזנטי
• עות'מאני
• המנדט הבריטי
• רכבת