אקלים
נחל יבש שמתמלא
לזכור
בהרי אילת די בכעשרה מילימטרים גשם כדי שיתרחש שיטפון — והגשם יכול לרדת עשרות קילומטרים משם.
נחל במדבר יכול להיות יבש לגמרי, ובתוך דקות להתמלא מים. זה נשמע כמו סיפור, וזה מה שקורה כאן כל חורף.
הסיבה נמצאת בקרקע. באזור מדברי הקרקע רדודה, הסלע חשוף והצמחייה מועטה. במקום שיש בו אדמה עמוקה ושורשים, הגשם נספג לאט. במדבר אין למים לאן להיספג, ולכן הם זורמים על פני השטח — מהר, וכולם יחד, אל הנקודה הנמוכה. הנקודה הנמוכה היא אפיק הנחל.
וכמה גשם צריך? פחות ממה שנדמה. בהרי אילת שיטפון עלול להתרחש אחרי ירידת כעשרה מילימטרים גשם בלבד. עשרה מילימטרים הם גשם קל בצפון הארץ. במדבר הם מספיקים כדי למלא ואדי.
וכאן נמצא הדבר החשוב ביותר שיש לדעת על שיטפון, והוא גם המסוכן. הגשם אינו חייב לרדת עליכם. הוא יורד באגן הניקוז — כל השטח שמנקז את מימיו אל אותו נחל — ואגן ניקוז יכול להתחיל עשרות קילומטרים משם. אפשר לעמוד בשמש, בשמים כחולים לגמרי, ולראות מים מגיעים מכיוון שיורד בו גשם ואינכם רואים אותו.
השיטפון גם נגמר מהר. ברוב הנחלים במדבר הוא מסתיים זמן קצר מאוד אחרי שהגשם פוסק, לכל היותר כמה שעות. באגני ניקוז גדולים הוא יכול להימשך כמה ימים.
עונת השיטפונות היא עונת הגשמים, מאוקטובר עד אפריל. בעונה הזאת סוגרים מסלולים בנחלים כשיש התרעה, והכלל פשוט: לא נכנסים לנחל צר ביום שיש בו סיכוי לגשם, גם אם מעליכם שמש.
ולנחל כזה יש שם. נחל אכזב הוא נחל שזורם רק זמן קצר אחרי הגשם, ומפסיק כעבור ימים אחדים או אפילו שעות. ההפך ממנו הוא נחל איתן, שזורם כל השנה ומוזן בדרך כלל ממי מעיינות. ומה שמפתיע הוא שרוב הנחלים בישראל הם נחלי אכזב, לא רק במדבר; נחלי האיתן נמצאים בעיקר בצפון הארץ ולאורך מישור החוף.
ומי שמסתכל אחר כך על הנחל היבש רואה את העדות. אבנים גדולות שהוזזו ממקומן, ענפים תקועים גבוה על גדה, קו בוץ על הסלע. הנחל היבש מספר כמה גבוה הגיעו המים בפעם הקודמת.
מקורות
- שיטפון — ויקיפדיה העברית
- נחל — ויקיפדיה העברית
- צילום: Ya'acov Gefen · CC BY-SA 3.0