תחנת הרכבת הטורקית

הסיפור

תחנת הרכבת הטורקית ניצבת מצפון לעיר העתיקה של באר שבע והיא אתר מורשת. העות'מאנים הקימו אותה בשנת 1915 כתחנה ראשית ברשת המסילות שלהם בארץ ישראל, על השלוחה שהוליכה מנחל שורק לקוסיימה — חלק מן המאמץ הלוגיסטי של המערכה על תעלת סואץ ועל סיני במלחמת העולם הראשונה. מנהל העבודות היה מהנדס הרכבות הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר, שתרם רבות להקמת רשת המסילות העות'מאנית ובכללה מסילת הרכבת החיג'אזית. במתחם נבנו בית נתיבות, מבנה למנהל התחנה, בית מלאכה לקטרים ומגדל מים לצינון דוודיהם. באוקטובר 1915 נחנכה המסילה בטקס שאליו הגיעה רכבת מיוחדת מדמשק, ובה המפקד הטורקי העליון ג'מאל פאשה, קצינים עות'מאנים וגרמנים וקונסולים אירופיים. בתחילת 1917 הופצצה התחנה בידי כוחות חיל האוויר הבריטי, ושישה עשר פועלים יהודים נהרגו ונקברו בקבר אחים. בסוף אוקטובר 1917 נכנס אל העיר הצבא הבריטי. הבריטים העדיפו את מסילתם, שרוחבה 143.5 סנטימטרים, על המסילה הטורקית הצרה שרוחבה 105 סנטימטרים; בשנת 1919 נסגרו רוב הקווים מן התחנה, ובשנת 1927 פסקה בה תנועת הרכבות כליל ומבניה עברו לידי פקידות המנדט. לאחר 1948 שימש המתחם בסיס האזנה, ולאחר מכן בית מלאכה אומנותי לנייר ותחנת בית ספר שדה. משנת 2013 שיקמו עיריית באר שבע ורכבת ישראל את המתחם והפכו אותו למוקד תרבות ופנאי, ובו ארכיון למורשת העיר, קרונות היסטוריים בני יותר ממאה שנים, וקטר הקיטור 70414 שעל שמו נקרא המתחם.

• עות'מאני
• רכבת
• 1917
• מוזיאונים
• באר שבע